ניסוי פשוט שכל ילד בכל מקום בעולם יכול לבצע בעזרת מים ואורז, מעמיד בשאלה את התמונת העולם המדעית והפילוסופית המקובלת כיום לגבי האדם של התרבות המערבית.
ניסוי זה, שאפשר באמת לבצע אותו בפועל, מוכיח:
💧 המחשבות משנות חומר.
תיאור הניסוי:
הנח אורז מבושל בשני מיכלי זכוכית עם מכסים והנח את הכוסות במרחק של לפחות 2 מטר זה מזה. "התעדו" במהלך שבועיים הבאים את האורז בכוס אחת, תנו לו תשומת לב חיובית, זיקה וכו'. הנח בכוס השנייה עם האורז מחשבות שליליות או מילים (קללה) זלזלות. אם יותר קל לך להבטא את התקשורת שלך בפועל, תוכל לעשות זאת. אחרת, מספיק גם להניח את המחשבות הטהורות בכוונה המתאימה "בתוך הכוסות על האורז". ("אתה נהדר, אני אוהב אותך..." וכו' או "אתה מכוער, אני שונא אותך...")
האורז שמקבל את הכוונות החיוביות יישאר ראוי לאכילה ויפה מראה לפרק זמן ארוך יותר מאשר האורז בכוס שמקבלת את תשומת הלב המזלזלת.
לניסוי אין שום קשר לאזוטריקה או אמונה, בדיוק להיפך. אזוטריקה פירושה בעצם "נגישה רק למעגל פנימי מצומצם". כיום משתמשים במילה בשמחה כביטוי מזלזל של "תורה סודית" לא מובנת ומטורפת. כל "אדם מבחוץ" יכול לבצע את בדיקת האורז הזו, כך שיש לנו עסק בתהליך נגיש לחלוטין, לחלוטין אקסוטרי, שעם זאת בהשלכותיו הופך את התמונת העולם המדעית והדתית המותרת בעולם המערבי על ראשה.
אפשר לדמיין מה יעשו לרוחניות, לבריאות הנפשית ולשלום בארצנו, אילו היה מציגים לכל ילד בבית הספר בדרך פשוטה זו בעזרת מים ואורז, את הכוח וההשלכות של מחשבותיו, רגשותיו והעמדותיו על סביבתו, במקום לבלבל קטינים בהמלצה ממלכתית לנטילת חוסמי בגרות על כדי זיקה מינית שלהם. (משרד הבריאות הפדרלי נותן למעשה המלצה זו באתר שלו).
💧 למים יש זיכרון
אכן, פיזיקאים ומהנדסים הוכיחו שוב ושוב בטעות או בחוסר כוונה את הכוח של כל אדם, בדיוק כמו היכולת של המים "להיזכר".
דוגמה לכך היא פרופ' קרופלין, מנהל בעבר של מכון לסטטיקה ודינמיקה של קונסטרוקציות אוויוספציאליות בجامعת שטוטגרט.
עוד על כך כאן➡️