החלפת שלטון בפורום הכלכלי העולמי (WEF): "פפא המים" של נסלה מחליף את שוואב
מותו של האפיפיור היום משפיע על מיליוני אנשים בעולם. ללא תלות במקור או השקפת עולם, האפיפיור פרנציסקוס היה עוגן רוחני עבור אינספור אנשים בעת שהתארגנות בעולם הולכת וגדלה. לאנשים אלה הם משלחים את הרחמנו והכבוד הכנים שלנו.
בעוד שמותו שולט בכותרות העתונות בעולם, קורה כמעט ללא תשומת לב החלפת שלטון בעלת משמעות סמלית זהה בדוואוס: פיטר בראבק, המנכ"ל לשעבר של נסלה, יהפוך בסוף השבוע של פסח לנשיא ממלא מקום של הפורום הכלכלי העולמי (WEF).
בראבק בנה במשך שנים את משבר המים כהיא קטסטרופה גלובלית עתידה; הוא אפילו רואה בהיא משבר זה חשוב יותר מאשר משבר האקלים, משבר CO2 או משבר הנפט.
כעת הוא עומד - לפחות זמנית - בראש הארגון שהציע בדיוק לשם כך "פתרונות" גלובליים.
הוא אחד הקולות בעלי ההשפעה ביותר כשמדובר בהתייחסות למים לא כזכות אדם, אלא כסחורה שיש לשלוט בה מבחינה כלכלית.
הוא אמר: "98.5% מהמים שאנחנו משתמשים בהם אינו זכות אדם – ואמור להיות בעל מחיר."
– פיטר בראבק, ראיון פומבי 2013
(הראיון המקורי יפורסם בקרוב כאן בערוץ)
🔎 בעבר כבר שמנו אור רב פעמים על התנהלותו הן בנסלה והן כסגן של ה-WEF, כאן בחירה מקושרת של הנושאים:
📌 נסלה והמוות היבש
כיצד נסלה מפרטתת את מי התהום בפקיסטן, אתיופיה ותחומים אחרים – עבור לקוחות בעלי כושר רכישה כ"מוצר אורח חיים", בעוד תושבי המקום נותרים ללא מים.
🎥 ראה גם: הסרט התיעודי „Bottled Life"
📌 WEF והנרטיב של המים
כיצד ה-WEF בעצמו מפיץ את האזהרה לפני הנדירות – ואז מופיע כ"עוגן הצלה". דוגמה טובה בספר לימוד של בעיה → תגובה → פתרון... מאותו מקור.
📌 מים = סחורה – הדוגמה של בראבק
הרעיון: מים לא שייכים לכולם. רק מים לשתייה ומי רחיצה יהיו זכות – השאר צריך להיות עם מחיר וויסות דרך מנגנוני שוק. (מקור: ראיון בקרוב בערוץ זה)
אך מה זה אומר בפועל?
📌 הלוואות של הבנק העולמי/קרן המטבע הבינלאומית נגד פרטיזציה
מדינות רבות בדרום הגלובלי חייבות לתמורה להלוואות להעביר את מערכת המים שלהן לידיים פרטיות. ההשלכה: בארות יבשות, ירידה בגובה המי התהום, חקלאים קטנים במשבר חוב – וזכיות עבור תאגידים רב-לאומיים.
📌 מים של נסלה: צואה למרות "טוהר"?
סקנדלים חדשים: Nestlé Waters (Vittel, Hépar, Perrier) עם מציאת צואה, למרות חיטוי מפוקפק. התווית "מים טהורים" הופכת לקומדיה.
📌 קולות של התנגדות – גם מגרמניה
ד"ר אימה שולץ (קרן היינריך בל): "מים צריכים להיות בידיים ציבוריות – כמטבע ציבורי, לא כסחורה."
בעיתים שבהם אנשים בעולם נשלטים דרך משברים מלאכותיים, פחד ואי-ודאות, זה קריטי למי קובע את הנרטיבים – ומי הרוויח מכך. אם אז "פפא המים" לקח על עצמו את ה-WEF, אף אחד לא צריך להיות מופתע או חלילה דאוג מהבימוי של משבר מים. זה דורש חושים ערים, כי מים הם חיים – וחיים לא אפשר שמישהו יהפוך אותם לסחורה.