מים "מתים", תאים ריקים? "אנרגיה חיה" מתחילה עם מים "חיים"…

לשם כך שתי הגדרות:

מים על פני גבול (אנגלית: Interfacial Water) הוא תופעה טבעית שנחקרת רק מאז 1950 לאחר שביופיזיקאים גילו כי מים במערכות ביולוגיות – למשל בתאים או על חלבונים – מגיבים אחרת מאשר מים טהורים בלבורטוריה. מדובר במים מובנים בצורה מיוחדת, הנוצרים בגלל מספר כוחות פיזיקליים ומקורות אנרגיה ישירות על קרומי תאים או משטחים אחרים. הם שונים מ"מים רגילים" באופן משמעותי בסדר, בצפיפות, באנרגיה ובהתנהגות.
למים על פני גבול עשויה להיות השפעה עצומה על החיוניות שלך, ובמספר רמות שחוות הרבה מעבר להידרציה הקלאסית. מדובר במים טהורים מאוד, המסלקים או מחסלים כל חלקיקים אחרים מהאזור הקרוב מיד לקרום התא, לכן אזור זה נקרא גם "אזור ההסרה" והמים שם נקראים Exclusion Zone Water (EZ-מים).

עבור התאים שלנו מים אלה חשובים במיוחד כי הם תומכים בתקשורת, בהובלה ובחיוניות ברמה מולקולרית. הידע זה מציע את ההזדמנות לתמוך באופן פעיל בבריאותנו הגופנית והנפשית!

מים חופשיים (נקראים גם מים בתפזורת) מתארים מים רגילים, כמו שנוציא מהברז – כלומר מים שיכולים לנוע בחופשיות, אין להם מבנה מיוחד והם לא קשורים לשום משטח או חומר. אלו הם "מים רגילים" מחוץ לתאים או ללא מגע ישיר לגבולות ביולוגיים.
מי ברז בדרך כלל עומדים בגבול ההיגיאני שנקבע. עם זאת, מבחינה מכנית וכימית הם מזוהמים ולכן בדרך כלל אין להם מבנה חי, אין להם סדר דינמי ואין להם אנרגיה טבעית יותר, שהיתה רלוונטית לחיוניות ביולוגית. לכן הם נקראים גם "מים מתים".

כאן זה ממשיך ➡️